יבגני זרובינסקי

ממשלה יקרה, לא למדתם לא לשים את כל הביצים בסל אחד?

המדינה ובעלי הבניין חוגגים מהבוקר את החזרה ל”טיל”: משרדי הממשלה שבים למגדל המפרש, החוזה הוארך ב-16 שנה והבעלים משקיעים 100 מיליון שקל בשדרוג. ראש העיר מברך, הבעלים מדברים על “אייקון”, וכולם מרוצים. אבל אף אחד לא שואל את השאלה הפשוטה: מה יקרה בפעם הבאה?

ב-20 ביוני 2025 נפל טיל איראני במתחם קריית הממשלה בחיפה. טיל אחד, שאפילו לא פגע ישירות במגדל. ובכל זאת, בבת אחת, מטרופולין של יותר ממיליון תושבים איבד כמעט את כל השירותים הממשלתיים שלו.

מס הכנסה עבר לעכו, רשות האוכלוסין לקריית אתא, רשות מקרקעי ישראל למרומי הכרמל. משרדי המשפטים, הבריאות, הפנים, החינוך ועוד פוזרו לכל עבר. המדינה חתמה על 17 חוזי שכירות חירום ושילמה כ-20 מיליון שקל בשנה על משרדים חלופיים.

ומי שילם את המחיר האמיתי? התושבים. אם חד-הורית מנווה שאנן, בלי רכב, סיפרה למעריב שכדי לחדש תעודת זהות היא צריכה שני אוטובוסים לכל כיוון ויום עבודה שלם. עצמאי מחיפה נאלץ לנסוע למס הכנסה בעכו. רואי חשבון סיפרו על לקוחות מבוגרים ועולים חדשים שפשוט ויתרו על טיפול.

כל זה קרה כי המדינה שמה את כל הביצים בסל אחד. מתחם אחד, מגדל אחד, והדף אחד הספיק כדי שהכול יקרוס.

והלקח? אין. המדינה לא רק חוזרת לאותו מגדל, אלא מתחייבת אליו לעוד 16 שנה!!! ובמקביל מקדם מינהל הרכש הממשלתי קריית ממשלה חדשה על חלקות סמוכות: מגדל של 37 קומות. עוד ביצים, באותו סל עצמו.

שלא תהיה טעות: לריכוז שירותים יש יתרונות. אזרח שמסדר כמה עניינים במקום אחד חוסך זמן, וקריית הממשלה היא עוגן חשוב לעיר התחתית ולעסקים בה. אבל ריכוז בלי גיבוי הוא לא תכנון, אלא הימור. ולמדנו בדרך הקשה שחיפה נמצאת בטווח.

הפתרון לא מסובך: להשאיר את הלב בעיר התחתית, ולפתוח שלוחות קבע לשירותים המבוקשים ביותר בקריות, בכרמל או במזרח העיר. להכין מראש תוכנית המשכיות עם משרדים חלופיים וחוזי חירום חתומים. ולהאיץ סוף סוף את הדיגיטציה, כדי שתעודת זהות לא תהיה תלויה בשני אוטובוסים.

16 שנה הן הרבה זמן, ואף אחד לא יכול להבטיח שבמהלכן לא יגיע עוד טיל. השאלה היא אם בפעם הבאה נשלח שוב אם חד-הורית לקריית אתא ונסביר לה שאי אפשר היה לצפות את זה.

כי מעכשיו כבר אי אפשר יהיה להגיד שמי היה יכול לחשוב על זה.

מדינה של גמורים באמא שלי

עאלק אשת ראש העיר כפר סבא "ירדתי 5 קילו בשבוע", ממשיכה לעוף על עצמה

פרש לאחר שטראמפ הבטיח לו רוטציה

גנץ הודיע על פרישה: אתמודד על נשיאות ארה"ב

בואו נתקוף בצרפת לצחוקים נגיד סליחה התבלבלנו

איזה בלאגן בצרפת מה זה כפרה עליהם הם רק רוצים ללמוד אבל ללמוד את המקצוע שלהם מאלף אריות אסייתי

וואלה מחזיק ממקרון, בזמן שהרוב רק מדברים, הוא גם תמך במדינה פלסטינית וגם נתן להם את שלו

11, 12, 13, 15, 16: טקס הזיכרון;
14: מלי וליאל מבקשות סליחה מנתניהו

יאיר גולן רוצה לסתום לאזרחים את הפה ולאף אחד לא אכפת.

קפץ לי עכשיו סרטון של יאיר גולן. יושב בוועידת "הארץ" בטורונטו ומדבר על מה שיעשה המחנה שלו אחרי החלפת השלטון. זו לא הפעם הראשונה שגולן משמיע דברים ברוח דומה. החלק המדהים באמת הוא שכמעט אף אחד לא נדהם. שום סערה לא נוצרה.

ואז, באהלן אהלן, כאילו הוא מודיע שצריך להחליף וילונות במשרד ראש הממשלה, אמר: "הדבר הבא שאנחנו נעשה הוא לשים מגבלות על הרשתות החברתיות באופן שלא יאפשר לעשות תעמולה ברוטאלית ברשתות החברתיות".

לא טיפול בבוטים. שאין לו שליטה על כך במילא. הוא עוד לא אלוהים.

לא חסימת רשת איראנית.

לא מאבק בחשבונות מזויפים.

מגבלות על הרשתות החברתיות. עלינו.

גולן הסביר שמדובר מבחינתו בבעיה עולמית, הזכיר את פייסבוק ואת X, וטען ש"תעמולה ברוטלית" היא סכנה לדמוקרטיה.

רק פרט קטן נשאר פתוח:

מהי בדיוק "תעמולה ברוטלית"?

מי מחליט?

מה מוגבל?

פוסט? חשבון? חשיפה? דעה?

לא פורט.

אבל המגבלות כבר הובטחו עם טיעונים עמומים של פוטין.

לא נוצרה סערה תקשורתית שמתקרבת למשמעות של פוליטיקאי בכיר שאומר בפומבי שהשלטון הבא יטיל מגבלות על הרשתות.

לא שבוע של אולפנים על חופש הביטוי.

לא דרישה בלתי פוסקת להסביר מי יקבל את הכוח לקבוע מהי "תעמולה".

וגם שותפיו לגוש לא מיהרו להתנער.

גולן עצמו הגדיר את נפתלי בנט ואביגדור ליברמן כ"שותפים פוליטיים אמיתיים", וגדי איזנקוט הוא חלק מאותו מחנה שמתאם מהלכים לקראת הבחירות.

בחיפוש אחר תגובה לדברים הספציפיים האלה, לא מצאתי גינוי פומבי שלהם, דרישה מגולן לחזור בו או הבהרה שהם לא יעסקו בשום הגבלת שיח ברשתות.

שתיקה כמובן אינה הוכחה להסכמה אך היא יותר ממלחיצה.

אבל היא הופכת את הסיפור למוזר אפילו יותר.

ולא צריך הרבה דמיון כדי לחשוב מה היה קורה כאן אילו פוליטיקאי בכיר מהצד השני היה עומד מול מצלמות ואומר שכאשר המחנה שלו יעלה לשלטון, הוא יטיל מגבלות על הרשתות כדי למנוע את מה שהוא עצמו יגדיר כ"תעמולה".

כשאדם שמציג אותם כשותפים עתידיים אומר בפומבי שאחד הצעדים של "אנחנו" בשלטון יהיה הטלת מגבלות על הרשתות החברתיות, השאלה אליהם פשוטה מאוד:

אתם מסכימים?
ואם לא, איפה ההצהרה שזה לעולם לא יקרה?

יש היום מספיק חוקים נוקשים על לשון הרע, הסתה וכד', וכל יום אנו שומעים כי זה ישלם לזה וזה לזה. אז מה פשר ההצהרות האלה של "נסתום לאנשים את הפה"?

אחרי זה גם יוכלו להגיד "זה נאמר לפני הבחירות, הכל טוב".

הזיה. וכולם שותקים

הכי גבר בארץ

רשימה נחמדה היתה לוינטר

מה נסגר בצרפת לא עקבתי הם מביאים להם מדינה או מה?

מטורף איך ברדוגו הצליח כל השנים האלה להסתיר שהוא תומך בנתניהו